השימוש עצמו לוקח שנייה: בוחרים מכנים וצורה, לוחצים "צור דף עבודה" ומדפיסים. מה שמעניין זה מה עושים עם הדף בכיתה. כמה דברים שעובדים לי טוב:

• בתחילת הנושא אני נותן דף עם חצי, שליש ורבע בלבד. צורות פשוטות, בלי לחץ, רק שיתחילו לראות מה זה שבר.
• אחר כך זה הופך לתרגול זיהוי — יש ציור, והילד כותב איזה שבר זה.
• כשאני רוצה דף שמתאים בול לשיעור, אני ממלא את השברים ידנית בשדה "שברים מדויקים", והמחולל בונה סביבם.
• לכיתה הטרוגנית זה זהב: קבוצה אחת מקבלת מכנים קטנים, קבוצה אחרת שברים מעורבים, ושני הדפים נראים אותו דבר.
• וכשצריך הרבה תרגול, פשוט מעלים את מספר השאלות וזה נשפך לעוד עמודים.

ואם בא לכם לבדוק מהר, יש "מחוון למורה" שמראה את התשובה ליד כל ציור.

כמעט כל פרט בדף נתון לשינוי, כדי שתקבלו בדיוק את מה שאתם צריכים ולא איזו גרסה כללית:

• אתם מחליטים אילו מכנים ייכנסו, וכל אחד מצויר בצורה שמתאימה לו.
• צורת הציור — עיגולים, ריבועים, משולשים, משושה, או "עוגה" שילדים מתחברים אליה מיד. ויש גם אקראי שמערבב.
• יש לכם רשימת שברים מדויקת בראש? כותבים אותה בשדה "שברים מדויקים" ומקבלים בדיוק אותה.
• לכיתות שכבר מוכנות, אפשר להוסיף שברים מעורבים — שלם ועוד שבר.
• הגודל של כל שאלה קבוע, אז הדף תמיד נראה מסודר, וכמות גדולה פשוט נפרסת על עוד עמודים.

מאחורי הציורים החמודים יש עבודה אמיתית. זה מה שקורה לילד בראש בזמן שהוא פותר:

• הוא מתחיל להבין ששבר הוא חלק משלם, ושהשלם תמיד מחולק לחלקים שווים.
• הוא מתרגל לתרגם בין ציור לשבר, לשני הכיוונים.
• הוא נפגש עם שברים מעורבים בלי להילחץ מהם.
• והכי חשוב — הוא מפתח חוש לגודל. כשרואים חצי ליד שמינית, כבר לא צריך לחשב כדי לדעת מי גדול.

כל זה בונה בסיס שיחזיק אותם כשנגיע לשברים שווים ולפעולות בשברים.

זה בחינם?
לגמרי. נכנסים, מייצרים דף שברים, מדפיסים. בלי הרשמה ובלי הורדות.

לאיזה גיל זה מתאים?
תלוי במכנים שתבחרו. אפשר להתחיל פשוט בכיתה ג', ולעלות עד כיתה ו' עם שברים מעורבים.

אפשר לבחור שברים מסוימים?
כן, זה בדיוק מה ש"שברים מדויקים" עושה — אתם כותבים, והדף נבנה לפי זה.

איך מדפיסים?
כפתור "הדפסה", והדף יוצא נקי ב-A4, חמש שאלות בעמוד, בלי השוליים של הדפדפן.