מָה קָרָה לְקַפְצָנִי?

קַפְצָנִי הָאַרְנָב מָצָא בַּגִּנָּה מַצְלֵמָה קְסוּמָה — אֲבָל כָּל הַתְּמוּנוֹת הִסְתַּתְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים!

רַק מִילִים כְּתוּבוֹת נִשְׁאֲרוּ. כְּדֵי לְגַלּוֹת תְּמוּנָה — צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת הַמִּילָה נָכוֹן.

הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ הַיּוֹם

לִקְרֹא חָמֵשׁ מִילִים אֲמִתִּיּוֹת: דָּג · גַּג · חַג · יָד · כַּד

מָה הַכֶּתֶר הָאָדֹם מְבַקֵּשׁ?

לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה גָּדוֹל וּלְהַגִּיד אַ!

קָמַץ ( ָ ) וּפֶתַח ( ַ ) — שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים מִתַּחַת לָאוֹת, וּשְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים אוֹתוֹ דָּבָר.

לַחֲצוּ עַל אוֹת וְשִׁמְעוּ אוֹתָהּ

כָּל אוֹת לוֹבֶשֶׁת כֶּתֶר אָדֹם וְקוֹפֶצֶת. קִרְאוּ יַחַד בְּקוֹל!

הַסּוֹד

לֹא עוֹצְרִים בָּאֶמְצַע! מוֹתְחִים אֶת הַצְּלִיל הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ גּוּמִיָּה אֲרֻכָּה — עַד שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ אֶת הָאוֹת הַבָּאָה.

הַקֹּשִׁי

יְלָדִים רַבִּים קוֹרְאִים "דָּ…" עוֹצְרִים, וְאָז "…גְ" — וְלֹא שׁוֹמְעִים שֶׁיָּצָא דָּג.

הַמִּילִים חוֹלוֹת!

כָּתוּב רָג וְיֵשׁ צִיּוּר שֶׁל דָּג · כָּתוּב כַּג וְיֵשׁ צִיּוּר שֶׁל גַּג.

הָאוֹתִיּוֹת הִתְחַלְּפוּ. מִי הָרוֹפֵא שֶׁיַּחְלִיף אוֹתָן?

מָה כּוֹתְבִים?

אֵיךְ עוֹשִׂים?

מַנִּיחִים אֶצְבַּע עַל הָאוֹת הַחִוֶּרֶת וְעוֹקְבִים עָלֶיהָ. לֹא צָרִיךְ לְדַיֵּק — כְּשֶׁרֹב הָאוֹת מְכֻסָּה, זֶה נִסְגָּר.

הַנִּיקּוּד שֶׁלָּנוּ

גַּם בְּמִילָה אֲרֻכָּה — כָּל כֶּתֶר אָדֹם אוֹמֵר אַ. קוֹרְאִים הֶבְרָה אַחַת בְּכָל פַּעַם.