מצגת בעברית ממלכת השורות לכיתה א
כותבים בשורה · שמיים, דשא ואדמה
המצגת מלמדת איפה יושבת כל אות בשורה: השורה מחולקת לשמיים, דשא ואדמה, רוב האותיות יושבות על הדשא, האות ל מטפסת לשמיים והאותיות הסופיות ן ף ץ יורדות לאדמה — וגם למה ן קצרה מדי נראית פתאום כמו ו. התלמידים ממיינים אותיות לשלושת האזורים בגרירה, מותחים קווים בין אות להסבר, משחקים זיכרון, ומתרגלים כתיבה ישירות על המסך — עוקבים אחרי האות מהנקודה הירוקה והמצגת מודדת כמה מהאות מולאה. הכול קורה בממלכת השורות של טל העיפרון וקפצני הארנב, עם שני משחקי כיתה — קרב ימי וקווים וריבועים — שבהם כל תור נפתח רק אחרי תשובה נכונה. עובדת על לוח חכם וגם בנייד.
טַל הָעִפָּרוֹן וּמַמְלֶכֶת הַשּׁוּרוֹת
הִתְעַמְּלוּת אֶצְבָּעוֹת לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים לִכְתֹּב
שָׁלוֹם כּוֹתְבִים שֶׁל כִּתָּה א׳!
הַכִּירוּ אֶת הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁל קַפְצָנִי הָאַרְנָב — טַל הָעִפָּרוֹן הַקָּסוּם. הַיּוֹם הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לְמַסָּע בְּמַמְלֶכֶת הַשּׁוּרוֹת.
רֶגַע לִפְנֵי — מְחַמְּמִים אֶת הַיָּדַיִם
מְרִימִים יָדַיִם לַשָּׁמַיִם · סוֹגְרִים אֶגְרוֹף קָטָן · פּוֹתְחִים חָזָק כְּמוֹ כּוֹכָב זוֹהֵר. חָמֵשׁ פְּעָמִים, וְאָז מְפַסְּלִים עִגּוּל קָטָן בָּאֲוִיר.
מַפַּת הַמַּמְלָכָה
שָׁמַיִם · דֶּשֶׁא · אֲדָמָה — שְׁלוֹשָׁה אֲזוֹרִים בְּכָל שׁוּרָה
בּוֹדְקִים בְּיַחַד
הַאִם הָאוֹת נוֹגַעַת בַּשָּׁמַיִם? הַאִם הִיא יוֹשֶׁבֶת יַצִּיב עַל הַדֶּשֶׁא? אוֹ אוּלַי הִיא אוֹהֶבֶת לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה?
חֹק כִּוּוּן הַתְּנוּעָה
מִלְמַעְלָה לְמַטָּה · וְהַמִּלִּים צוֹעֲדוֹת מִיָּמִין לִשְׂמֹאל
חֹק הַמַּגְלֵשָׁה שֶׁל טַל
הָעִפָּרוֹן תָּמִיד מִתְגַּלֵּשׁ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה — בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּמַּגְלֵשָׁה שֶׁבַּגִּנָּה. מְרִימִים יָד גָּבוֹהַּ בָּאֲוִיר וּמִתְגַּלְּשִׁים יַחַד: יִיִיוּוּפִּי!
וּלְאֵיזֶה כִּוּוּן צוֹעֲדוֹת הַמִּלִּים?
מִיָּמִין לִשְׂמֹאל — בְּדִיּוּק כְּמוֹ מְכוֹנִית הַמֵּרוֹץ שֶׁל קַפְצָנִי. מְסַמְּנִים עִם הָאֶצְבַּע בָּאֲוִיר תְּנוּעָה מִיָּמִין לִשְׂמֹאל.
נְקֻדַּת הַהַתְחָלָה
לְכָל אוֹת יֵשׁ נְקֻדָּה אֲדֻמָּה בָּרֹאשׁ — מִשָּׁם מַתְחִילִים, וּמִשָּׁם יוֹרְדִים.
הַמַּמְרִיאִים לַשָּׁמַיִם — הָאוֹת לָמֶד
הַבֶּטֶן עַל הַדֶּשֶׁא, וְהַצַּוָּאר מַמְרִיא לַשָּׁמַיִם
לָמֶד הִיא צַוָּאר שֶׁל ג׳ִירָפָה אַמִּיצָה
הִיא הָאוֹת הַיְּחִידָה שֶׁמַּרְכִּיבָה מִגְדָּל בַּשָּׁמַיִם. מַתְחִילִים גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם, יוֹרְדִים יָשָׁר לַדֶּשֶׁא, מִסְתּוֹבְבִים — וְצוֹבְעִים לָהּ בֶּטֶן חֲמוּדָה.
הַחוֹפְרִים בָּאֲדָמָה — ן ף ץ
הָרֹאשׁ עַל הַדֶּשֶׁא, וְהָרֶגֶל חוֹפֶרֶת עָמֹק אַחֲרֵי גֶּזֶר
לָמָּה הֵן חוֹפְרוֹת שָׁם?
הֵן מְחַפְּשׂוֹת גְּזָרִים טְעִימִים לְקַפְצָנִי! הַחֲרִיגָה לְמַטָּה הִיא פְּרָס — לֹא טָעוּת. נוּן סוֹפִית קְצָרָה מִדַּי נִרְאֵית כְּמוֹ ו׳ — אָז יוֹרְדִים אָרֹךְ־אָרֹךְ.
שׁוֹמְרִים עַל הָרֶוַח
הַשּׁוּעָל אוֹהֵב לְהִתְחַבֵּא רַק בֵּין הַמִּלִּים
מִשְׁפָּט דָּבוּק — אַף אֶחָד לֹא מַצְלִיחַ לִקְרֹא
קַפְצָנִיאוֹכֵלגֶּזֶרכָּתֹם
מִשְׁפָּט מְרֻוָּח — הַשּׁוּעָל נִכְנָס
אֶצְבַּע קְטַנָּה שׁוֹמֶרֶת עַל רֶוַח
בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּסַיְּמִים מִלָּה — מַנִּיחִים אֶת הַזֶּרֶת עַל הַדַּף, וְרַק אַחֲרֶיהָ כּוֹתְבִים אֶת הַמִּלָּה הַבָּאָה.
רִשְׁיוֹן הַכְּתִיבָה הַקָּסוּם
אַתֶּם כּוֹתְבִים אֲלוּפִים וּמֻמְחֵי הַשּׁוּרוֹת!
מָה לָמַדְנוּ הַיּוֹם
עָזַרְנוּ לָאוֹתִיּוֹת לִמְצֹא אֶת הַשָּׁמַיִם, לָשֶׁבֶת יַצִּיב עַל הַדֶּשֶׁא, וְלַחְפֹּר בָּאֲדָמָה אַחֲרֵי גְּזָרִים. לָמַדְנוּ לִכְתֹּב מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְלִשְׁמֹר עַל רֶוַח מֻשְׁלָם בִּשְׁבִיל הַשּׁוּעָל.
הָרִשְׁיוֹן שֶׁלִּי
כּוֹתְבִים אֶת הַשֵּׁם, מְסַמְּנִים בָּאֲוִיר תְּנוּעַת כְּתִיבָה מְנַצַּחַת וְאוֹמְרִים בְּיַחַד: אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים אֲלוּפִים!
